The Sciminar
סמינר הפקולטה למדעים של סמינר הקיבוצים
אם ברצונכם להציג (מצגת של כחצי שעה המותירה זמן למפגש ושאלות),
שילחו את נושא המצגת ל-adi.niv@smkb.ac.il
עד כשבוע לפני ההרצאה, תתבקשו להגיש תקציר לפרסום ורשימת קולגות בעלי עניין (מחוץ לפקולטה) אשר תהיו מעוניינים להזמין.
שנה"ל תשפ"ב 2021-22 - לו"ז סמסטר ב:
ימי חמישי: 24/2, 31/3, 28/4, 26/5 ו- 23/6
שעות: 14:00-15:00
מיקום: זום - לפי הקישור בהרצאה
24/2 - מרב כנען ברקוביץ' - קיימות - meravberk@gmail.com [קישור לזום] [הקלטה]
מבט בוחן על 'אגדות' בטיולי יום – הסיפור ככלי בחינוך סביבתי
כולנו אוהבים סיפור טוב, מכירים את הקסם ומתמסרים להקשבה. רובנו מכירים גם את התחושה הממכרת של מספר/ת הסיפורים הזוכה לקהל מרותק התאב לשמוע. מהו כוחו של הסיפור? איך ניתן לקדם חינוך סביבתי באמצעות מתודת הסיפור שבעל פה?
סיפורים, אגדות, סיפורי אגדה או הסיפור שבעל פה הם מתודה נפוצה בקרב מדריכי טיולים מזה שנים. כמו כן, נפוצה מאוד בארץ היציאה של תלמידי ביה"ס לטיולי טבע יומיים, בהובלת מדריכים צעירים בוגרי תיכון וקורס הדרכה, של החברה להגנת הטבע, או ארגונים דומים אחרים. המחקר בארץ מיעט מאוד לעסוק במתודיקה המופעלת בטיולים אלה ובעיקר לא באופן בו מוצגים בהם הסיפורים, על ידי אותם המדריכים.
הסיפורים שבעל פה קיימים משחר ימי האנושות ועברו מדור לדור. הם הדרך בה בני האדם חושבים ובאמצעותם מבינים את העולם הבנה עמוקה. הסיפור הוא מופע חד פעמי הכולל היבטים ביצועיים שהם חלק בלתי נפרד ממנו. לסיפורים פוטנציאל חינוכי גדול, במיוחד בחינוך סביבתי, הכולל אתגרים וקשיים ייחודיים.
המחקר שאציג בחן 14 אירועים סיפוריים בטיולי יום של מדריכים צעירים בחברה להגנת הטבע, שהתקיימו בשנת 2019, וכלל ראיונות עוקבים (ראיון מאזכר) עם המדריכים וצוותי ההדרכה וניתוח איכותני של הנתונים.
אציג את עיקרי הממצאים והמסקנות של המחקר. הסיפור הוא מתודה מהנה ויותר מכך - יעילה וחזקה ביותר, בבחינת זריעת זרעים לעתיד. יש תקווה כי הכוח שלו יוכר וינוצל היטב, מתוך מחשבה וכוונה.
31/3 - אדווה מרגליות - מדעים - adva.margaliot@smkb.ac.il [קישור לזום] [הקלטה]
על תורת המובן והשאלות שעוזרות לדעת על מה מדברים [ראו פלייר]
מובן הוא ההסבר שאדם מעניק למילה או לתוכן. הסבר זה מצמצם את הפער שבין המילה למשמעותה ומאפשר לקיים תקשורת מקדמת על התוכן שבו עוסקים. הפסיכולוגים קרייטלר וקרייטלר (Kreitler & Kreitler, 1990) פיתחו את התאוריה המכונה תורת המובן כגישה פסיכוסמנטית, שמטרתה למפות את דפוסי החשיבה וההתנהגות האנושית כפי שהם באים לידי ביטוי בתקשורת בכלל ובשפה בפרט. התורה מספקת את התשתית הנדרשת כדי לייחס משמעות למילה יחידה על ידי מיפוי ההקשר שבו מתקיימת תקשורת המתייחסת אליה. זיהוי המשמעות של מילה נתונה נעשה על ידי מיפוי המשמעות המילונית וכן המשמעות המתקבלת מתוך פיענוח משולב של התחביר ושל המבנה הסמנטי של המילה בתוך משפט (Michaelis, 2003). התורה מספקת מפה שיטתית לייחוס של מגוון משמעויות לתוכן נתון. מיפוי זה תורם ליכולת להבין דברים בדרכים חדשות.
בבסיס תורת המובן עומדות שלוש הנחות יסוד: (א) מובן הוא מורכב ורב-ממדי; (ב) כל מובן אפשר להעביר באמצעות תקשורת, שכן את מרבית המובנים אדם לומד מאחרים או בעזרתם; (ג) מובן יכול להתבטא באמצעים מילוליים או לא מילוליים, למשל בציור, בתנועה, במסר חזותי או במחוות גוף. הנחות אלה היו התשתית לפיתוח מערכת עיבוד המובן הכוללת חמש משפחות: ממדי מובן, אופני קשר, סוגי קשר, צורות ביטוי והיסטים בנדון.
השימוש בממדי המובן עונה על השאלה "על מה מדברים" באמצעות שאלות הנגזרות מממדי המובן, הנחלקות לארבע קבוצות. נציג את הקבוצות ואת השאלות המשתייכות לכל אחת מהן.
ממדי המובן מאפשרים להסתכל על הטקסט ולהבין במה הוא עוסק, וכן לבחון אם יש ממדי תוכן נוספים שאליהם אפשר להתייחס. ממדי המובן יעילים לזיהוי של שאלה פורייה כנקודת מוצא לניהול הלמידה, שכן הם מאפשרים להתבונן על התכנים מתוך מתן תשומת לב לנושאים שעוסקים בהם ולנושאים שאפשר להמשיך לפתח.
מקורות
מרגליות, א. (2018). ממדי המובן בשירות החשיבה היצירתית של מורים ושל תלמידים. לקסי-קיי, כתב עת לקסיקלי (9) יוני 2018, עמ' 6-7. עורכת סמדר בן אשר.
מרגליות, א' (2012). במלוא מובן המילה: מדריך למשתמש בממדי המובן בהוראה ובלמידה. תל אביב: מכון מופ"ת.
קרייטלר, ש' (1986). הפסיכולוגיה של הסמלים. תל אביב: פפירוס.
Kreitler, S. (2016) Meaning – Its nature and assessment: The general approach and the specific case of body image. In C. Pracana (Ed.), Psychology applications & developments ii advances in psychology and psychological trends series (pp.78–88). Lisboa: Science Press.
Kreitler, S. (2017). The Many Faces of Consciousness. Psychology, 8, 119–130. http://dx.doi.org/10.4236/psych.2017.81008
Kreitler, S., & Kreitler, H. (1990). The cognitive foundations of personality traits, emotion, personality and psychotherapy. New York and London: Plenum Press.
Michaelis, L. A. (2003). Word meaning, sentence meaning, and syntactic meaning. Cuyckenes, H., Dirven, R., Taylor, J.R. (Eds.) Cognitive Approaches to Lexical Semantics, 163–209. Mouton de Gruyter., Berlin New York.
Selkrig, M., & Keamy, K. (2017). Creative pedagogy: A case for teachers’ creative learning being at the center. Teaching Education, 28(3), 317–322.
28/4 - רותי ברקאי - מתמטיקה - ruthi.barkai@smkb.ac.il [קישור לזום] [הקלטה]
חשיבה מתמטית בגיל הרך
בשנים האחרונות גבר העניין בקידום ידע מתמטי של ילדים בגיל הרך. מחקרים מדווחים כי ילדים צעירים מעלים רעיונות מתמטיים (כמותיים וגיאומטריים), מסוגלים ללמוד מושגים כמותיים וגיאומטריים וכי התערבות מתמטית כבר בגיל הרך מקדמת את הילדים גם בהמשך הלימודים המתקדמים שלהם. בהתאם לכך, חוקרים המתמקדים בחינוך מתמטי, בחנו דרכים לטיפוח ידע מתמטי בגיל הרך הן במסגרת גן הילדים והן בסביבה הביתית.
במפגש אציג חלק מפרויקט גדול יותר המתמקד בידע ואמונות מבוגרים לגבי למידת מתמטיקה בגילאים צעירים. במפגש אתמקד במחקר שבחן אילו סיטואציות מבוגרים מתארים בהם ילדים צעירים מעלים רעיונות כמותיים (מספריים), כמו גם, אילו סוגי פעילויות הם מציעים לקידום מיומנויות אצל ילדים צעירים בהתייחס למושגים כמותיים (כמו למשל, ספירה, מנייה וכדומה).
26/5 - רינת באור - מתמטיקה - rinat.baor1@smkb.ac.il [קישור לזום] [הקלטה]
שיטה לבחינת יישום של פרקטיקות הוראה מעודדת חקירה המבוססת על ניתוח שיעור מצולם
השאלות החשובות שעולות בעקבות למידת מורים בהשתלמות הן האם, וכיצד, יושמו הפרקטיקות הנלמדות ובייחוד – כיצד ניתן לבחון זאת. יש שיטות לבחינת היישום המציעות תצפיות על שיעורי המורים ((Stein et al., 2017, ויש אחרות המציעות שאלונים או משובי מורים למילוי לצד ההשתלמויות. עבודה זו מציעה שיטה נוחה ויעילה לבחינת מידת היישום של פרקטיקות המעודדות חקירה על סמך רפלקציות כתובות של מורים, בעקבות ניתוח שיעור מצולם (נש"מ). השיטה מבוססת על ניתוחים כמותיים ואיכותניים הבוחנים את התייחסות המורים לפרקטיקות שנלמדו בהשתלמות מחשב"ה (מהלכים מעודדי חשיבה בהוראת המתמטיקה). הניתוח הכמותי מציג תמונה השוואתית בין המורים וגם בין הפרקטיקות לגבי מידת היישום של אותן הפרקטיקות. שיטת הניתוח האיכותנית מתייחסת לשיח של המורים, ומאפשרת להבין את הסיבות למידת היישום של פרקטיקות מסוימות.
23/6 - ענבל רבינס - חינוך גופני - inbalr85@gmail.com [קישור לזום] [הקלטה]
השפעת תרגול יוגה נשית על דחק ואיכות חיים של נשים המתמודדות עם מאנדומטריוזיס
אספר על מחלת האנדומטריוזיס, על הטיפול ותוצאות המחקר ועל התיאוריה מדוע יוגה מקלה במצבים של
מחלות כגון אנדומטריוזיס. בנוסף אסביר כיצד יוגה מפחיתה סטרס כרוני בגוף וכך תורמת לחוסן של
מערכת החיסון בהתמודדות עם מחלות שונות.
==================================================================================
שנה"ל תשפ"ב 2021-22 - לו"ז סמסטר א (17/10-16/1):
ימי שני: 25/10, 29/11, 27/12
שעות: 12:00-13:00
מיקום: אולם 70
25/10, 12-13, אדיב גל - מדעים - adiv@tene-eco.co.il [קישור לזום] [הקלטה (ההרצאה מתחילה בדקה ה-13:24)]
עיצוב היחס למינים פולשים על-ידי גישה אקו-הומניסטית: בזים ומיינות כמקרה בוחן
השימוש במונחים פשוטים לניסוח מושגים אקולוגיים יכול לבלבל ולעורר ויכוחים אידאולוגיים. בעיה זו חריפה במיוחד במחקרים על מינים פולשים והטיפול בהם. הטיפול במינים פולשים, המסיבים נזק לסביבה, מורכב בגלל היותו נושא הכולל היבטים אקולוגיים, פוליטיים, תרבותיים, כלכליים, חינוכיים ואתיים. אחד המינים הפולשים המוכרים בישראל הוא המיינה המצויה.
מאז 2015 תלמידי כיתות ה' מבית הספר הממלכתי "בז" בצפון הארץ לומדים על מערכת היחסים בין הבזים האדומים למיינות המצויות, וצופים בה. עד שנת 2019 למדו התלמידים בגישה של "עוזרים לאחד (לבז) על חשבון האחר (המיינה)" תוך הדגשת היבטים אקולוגיים בלבד. משנת 2019 התבסס הלימוד על עקרונות האקו-הומניזם תוך שילוב היבטים אתיים. שילוב גישת האקו-הומניזם בהוראה לא גרעה משאר תוכני הלימוד או דרכי ההוראה הקשורים לתופעת המינים הפולשים.
עמדות התלמידים כלפי הפתרון המוצע להופעת המיינה נותחו באופן איכותני פנומנולוגי בגישה הפרשנית, וזאת דרך בחינת יומני הכתיבה שלהם.
העמדות שהובעו נבדקו לפני שילוב עקרונות האקו-הומניזם במערך ההוראה ולאחר שילובם. מהממצאים עולה שלימוד תוך התבססות על עקרונות האקו-הומניזם לא גרע מיכולתם של התלמידים להכיר את מערכת יחסי הגומלין בין המיינה לבז, אך הפתרונות שהציעו היו הומניים ואתיים יותר, וכללו פחות ביטויים בעלי קונוטציה אגרסיבית.
אנו מקווים שאימוץ גישת ההוראה על בסיס גישת האקו-הומניזם יעזור לטפח מודעות סביבתית אצל הילדים שייחשפו לה.
29/11 - יום עיון מדעים
27/12, 12-13, רגינה אובודנקו - מתמטיקה - 2regina@gmail.com [קישור לזום] [הקלטה]
דימויים והגדרות של לומדים - קיצון ופיתול, ושימוש בכלים דיגיטאליים בהבניית הידע
קהילת החינוך המתמטי מייחסת חשיבות רבה למידע לגבי המשגות של לומדים בנושאים מתמטיים שונים ולגבי שגיאות אופייניות בנושאים אלה ובתפישתם. מידע כזה הוא חיוני למורים בתכנון ההוראה ובמהלכה (צמיר וברקאי, 2005; (Shulman, 1986 ;NCTM, 2000. השאלה שמעסיקה מזה שנים רבות את כל העוסקים בחינוך מתמטי היא כיצד ניתן להתמודד עם שגיאות שכאלה.
בשנים האחרונות פותחו כלים טכנולוגיים התומכים במהלך ההוראה. כלים אלה עשויים לסייע גם בהתמודדות עם שגיאות אופייניות, ובמיוחד כאלה הקשורות במושגים בעלי אופי ויזואלי חזק, כמו למשל המושג נקודת פיתול. שימוש מושכל בכלים אלה מהווה אתגר דידקטי מעניין ואקטואלי (Drijvers et al., 2010).
במהלך ההרצאה:
* אציג קמצוץ ממחקר רחב (אובודנקו, 2016) שבדק ידע של לומדים לגבי המושגים נקודת פיתול ונקודת קיצון של פונקציה - אציג שגיאות אופייניות הקשורות במושג נקודת פיתול. דרכי החשיבה של הלומדים נותחו תוך התבססות על התיאוריה של טול ווינר (Tall & Vinner, 1981).
* אתייחס לדרכים להתמודדות עם שגיאות אלה בעזרת כלים דיגיטליים כגון סרטונים, יישומונים ושאלונים דיגיטליים אינטראקטיביים מתוך הסביבה הלימודית האתגר 5 שפותחה במטח.
* אדגים כיצד ניתן להפוך שימוש בכלי דיגיטלי ספציפי ליחידת הוראה שמאפשרת טיפול בשגיאות.
* בנוסף (אם יישאר זמן), נדון כיצד גישה כזו של שימוש בכלי דיגיטלי ליצירת יחידת הוראה יכולה להיות יעילה לצורך טיפול בשגיאות הקשורות למושגים אחרים, למשל למושג נקודת קיצון של פונקציה.
מקורות
אובודנקו, ר. (2016). נקודת קיצון ונקודת פיתול: דימויים והגדרות של לומדים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
צמיר, פ., ברקאי, ר. (2005). שימוש בשגיאות בהוראת מתמטיקה: תיאוריה ויישום. תל אביב: הוצאת רמות.
Drijvers, P., Doorman, M., Boon, P., Reed, H. & Gravemeijer, K. (2010). The teacher and the tool: Instrumental orchestrations in the technology-rich mathematics classroom. Educational Studies in Mathematics, 75, 213-234.
National Council of Teachers of Mathematics. (2000). Principles and Standards for
School Mathematics. Reston, Virginia: NCTM.
Shulman, L. S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching.
Educational Researcher, 15, 4–14.
